בין החגיגות לציון מאה הימים הראשונים לנשיאותו של נשיא ארצות הברית הססגוני, דונלד טראמפ, ובין ציוציו ברשתות החברתיות, מצא הנשיא זמן לארח בלשכתו מספר עיתונאים לראיון.

במהלך הראיון שמו לב העיתונאים לכפתור אדום, חדש ומיוחד המונח על שולחנו של הנשיא. 'בטח הכפתור הוא בעל משמעות מיוחדת' הרהרו העיתונאים לעצמם. אך לפתע נחרדו אנשי התקשורת לראות איך הנשיא לוחץ על הכפתור האדום המיוחד המונח על שולחנו. אלו האחרונים עמדו מזועזעים ובטוחים שהנה לנגד עיניהם משהו מיוחד עומד להתרחש, אך המחשבות נגדעו לאחר רגע קט, לפתע נפתחה דלת החדר ואחד העוזרים נכנס עם שתיה קרה להרוות את צימאונו של הנשיא.

למול עיניהם המפוחדות מעט של העיתונאים חייך הנשיא והסביר שהכפתור האדום המיוחד אינו מיועד חלילה למטרות ביטחוניות הרות גורל, אלא ייעודו בסך הכל הוא להזמין אוכל ושתייה לנשיא, כאשר נפשו חפצה בכך.

יש לציין שגם בממשלים הקודמים הכפתור היה מונח לפני הנשיאים על מנת שיוכלו להזמין אוכל ושתיה להשביע את רעבונם ולהרוות את גרונם במהלך עבודתם הנשיאותית, אך הנשיא הראשון שמניח את הכפתור על השולחן ואינו בוש בו, הוא כאמור הנשיא הססגוני ביותר שארה"ב העמידה על עצמה. נשיא שהכל אצלו מונח וגלוי על השולחן בלי לטייח, מבחינתו אין שוני בין דיבור ישיר כזה או אחר מול ראשי מעצמות לדיבורו עם ידידיו, מבחינתו אין שוני בהתנהגותו מול עיתונאים וכרישי תקשורת למול התנהגותו האישית בביתו, וגם אין שוני בהתנהלותו במשרדו משאר הנהגותיו האישיות. הכל ישיר והכל על השולחן.